תמונה זו, שצולמה ב-28 באוגוסט 1948, נראית לא אמיתית. ארבעה ילדים בגילאי שנתיים עד שש, לא מבינים מה קורה, מתייצבים על מדרגות הבית. מאחורי אמם, לוסיל צ'ליפוקס בת ה-24, מכסה בבושה את פניה מהמצלמה, בפינה הימנית מופיעה התראה קצרה "ילדים למכירה."
כשמסתכלים בתצלום שהופיע לפני יותר מ-60 שנה על דפי כל העיתונים האמריקאיים, אפשר היה לחשוב שזו בדיחה גרועה של מישהו, או לפחות זעקה לעזרה. הורים לא באמת יכולים למכור את ילדיהם. אחרי הכל, זה לא חוקי בארה"ב. כך חשבו אמריקאים רבים שהציעו למשפחה עבודה, כסף ומקום מגורים. עם זאת, אחרי כמה שנים, הילדים באמת היו סולד אאוט, רק שאז כבר היו 5. החמישי היה ילד, שלוסיל ילדה כמה חודשים אחרי שצולמה התמונה המזעזעת הזו…
והסיבה למעשה כל כך לא אנושי הייתה העובדה שריי צ'ליפוקס בן ה-40, אב המשפחה, איבד את עבודתו. לא היה כסף מהר, לא היה מה לשלם על הבית, והמשפחה אוימה בפינוי מהבית. נואשים למצוא מוצא אחר, החליטו בני הזוג למכור את ילדיהם, מתוך אמונה שבדרך זו הם יצילו את הילדים מסבל. שנים רבות לאחר מכן, הצליחו עיתונאים למצוא את ילדיה של לוסיל ולגלות כיצד התגלגלו חייהם.
Milton (בת 4 בתמונה). נתתי ככה סתם עם אחותי
הילד ואחותו ריי אנה נקנו על ידי החקלאים ג'ון ורות זואטמן שנתיים לאחר צילום התמונה. מילטון נזכר: "ביום הראשון, אבי המאמץ היכה אותי, קשר אותי והשאיר אותי באסם, ואמר: "עכשיו אתה תהיה העבד שלי". עניתי: "בסדר, אני מסכים. אז לא הבנתי מה כל זה אומר." רות (האם האומנת של הילד) שטפה את פצעיו ושריטותיו, חיבקה אותו ואמרה: "אתה תהיה הילד הקטן שלי". עם זאת, למרות תמיכתה, המכות נמשכו. במהלך היום, הילד נאלץ לעבוד בשדות, לישון ולגור ברפת עם אחותו ולאכול רק חמאת בוטנים עם חלב.
המכות נמשכו בלי סוף ומילטון הלך לגור עם דודו ודודתו, ואז עובד סוציאלי הכניס אותו למשפחה עם חברו. כשגדל, הוא החל להתנהג באגרסיביות ומתריסה. ובמהלך אחת המריבות, כאשר הוזמנה חוליית המשטרה, מילטון השליך את השוטר על עץ. הכל הסתיים במעצר, מילטון הוכר כאיום על החברה ונשלח לטיפול במרפאה פסיכיאטרית, שם בילה מספר שנים. הוא אובחן כחולה סכיזופרניה וטופל עד 1967.
לאחר שעזב את המרפאה, מילטון עבר לאריזונה והתחתן. הוא פגש את אמו רק פעם אחת, ב-1970 חיפש אותה וחי איתה חודש שלם. פעם אחת, אחרי ריב עם בעלה החדש של אמו, היא זרקה אותו מהבית. באותו זמן, לוסיל כבר גרה עם בעלה החדש וילדה עוד ארבעה ילדים. מילטון: "אמא שלי מעולם לא אהבה אותי. היא אף פעם לא התנצלה על מה שעשתה לנו. נראה שלא היה אכפת לה."
Ray Anna (בתמונה 5) נמכר ב-$2
לריי אנה עדיין יש את השמלה הזו, לבנה עם כתמים אפורים, שבה היא נלקחה מהבית. לא היו לה מסמכים המוכיחים את העובדה שהילדה נמכרה, ולא היו לה מסמכים שהיא אומצה. ריי אנה לא זוכרת את היום שבו צולמה התמונה המפורסמת, והיא מספרת על משפחתה המאומצת שהיא גדלה במקום אכזרי שבו לא הייתה אהבה בכלל.
כשריי אנה הייתה בת 17, היא נחטפה ונאנסה. לאחר אירוע זה, הילדה נכנסה להריון. עם היוודע הדבר, הוריה המאמצים שלחו אותה למקלט לאמהות חד הוריות עם ילדים. שם נולדה ילדה, אך הילד נלקח מאמה. ריי אנה נזכרת: "קשרו אותנו והכריחו אותנו לעבוד בשטח. מאז גיל 17, מעולם לא חזרתי לבית הזה."
לפני מספר שנים הייתה זו ריי אנה שהחלה בחיפושים אחר אחיותיה ואחיה. בנה עזר לה בכך. בגיל 21 היא ראתה גם את אמה, אבל, כמו מילטון, היא נזכרת בפגישה הזו בלי הרבה שמחה. לאם לא הייתה חרטה, לא חרטות, לא אהבה אליה.
לאנה (בתמונה הכי עתיקה, בת 7)
איך גורלה לא נודע, היא מתה מסרטן לפני שריי אנה הצליחה לגלות עליה משהו.
סו אלן (בתמונה בת 2)
כשריי אנה בת ה-70 הצליחה למצוא את אחותה הצעירה של סו אלן, היא גססה מסרטן וכבר לא יכלה לדבר. היא נורא שמחה לפגוש את אחותה וכתבה על דף לעיתונאים מהטיימס כמה היא אוהבת אותה. ואז היא כתבה עוד שורה על אמה: "היא צריכה להישרף בגיהנום."
דיוויד (עדיין לא בתמונה)
הילד נולד ב-1949 בשם Bedford Chalifux ואומץ רשמית על ידי משפחת מקדניאל, שלא יכלה להביא ילדים לעולם. כאשר נלקח מאמו, כל גופו של דוד ננשך על ידי פשפשים. הוא גר ליד החווה שבה גדלו מילטון וריי אנה, ולפעמים נסע לשם על אופניים לבקר את אחותו ואחיו, וגם ראה אותם לא פעם קשורים.
הוריו המאמצים של דיוויד היו מאמינים וניסו ללמד את דיוויד מוסר נוצרי. אבל הוא ברח כשהיה בן 16, אז שירת 20 שנה בצבא, וכשחזר הפך לנהג של מיני-טריילר עם נגרר. לפני שהתבגר, הוא ראה את אמו פעם אחת. אחר כך היא סיפרה לדיוויד כמה הוא דומה לאביו, אבל גם היא מעולם לא התנצלה.
דיוויד: "אחרי הכל, מי אנחנו שנשפוט מישהו. הם פשוט שרדו. כולנו בני אדם ועושים טעויות. אולי אמא פשוט לא רצתה שנמות בתנאים האלה. אולי היא רצתה את הטוב ביותר."